תהליך הגמילה הוא תהליך מורכב הדורש מהילד/ה מיומנות:
להרגיש את האות המתקבל מהמוח על הצורך הפיסיולוגי להתפנות, לעצור את המשחק, לגשת לשירותים, להיות מסוגל להוריד את התחתונים, את המכנסיים, להתיישב על הישבנון, להרגע ולהתפנות.
מיומנות נרכשת בתהליך של למידה: ניסוי וטעייה (ואחר כך גם תהייה – בעולם של הגדולים)
לכן, צריך לנשום! לקחת את הזמן! לא למהר!
תהליך גמילה מוצלח הוא תהליך שבו דמויות הסמכות של הילד/ה העבירו אליו/ה את האחריות במלואה על הצרכים שלו/ה.
תקיעות בתהליך בדרך כלל נובעת מזה שלא קרתה העברת אחריות לילד.
כאמור, בתהליך גמילה נורמלי יש פספוסים פה ושם, אך בתהליך גמילה תקוע הילד/ה מפספס/ת הרבה או מתאפק/ת הרבה והנה לנו תקיעות בתהליך.
במצבים כאלו, בהם משך זמן התקיעות ארוך, הפספוסים רבים, הדימוי העצמי של הילד/ה נמצא בסכנה ולכן רק במצב כזה צריך לשקול להחזיר חיתול, בדרך כלל באופן חלקי ולעיתים רחוקות גם לגמרי.
מה שעומד בראש סדר העדיפויות הוא הדימוי העצמי של הילד/ה שנרכש בדיוק בגיל הרך סביב הצלחות או אי הצלחות – זה הרבה יותר חשוב שהדימוי יהיה תקין מאשר זה שהילד/ה ת/יהיה גמול/ה.
כמו כל דבר בחיים – סדר עדיפויות.
אז דקה לפני שאתם מתעצבים על זה ש"לא הולך" וצריך להחזיר חיתול, חשבו נבון:
מה יותר חשוב לכם יותר? ילד/ה עם דימוי עצמי חיובי? או ילד/ה גמול/ה?