הפיתרון לכל בעיה שיש לכם עם הילד מתחילה בחשיבה הורית!
כהורים לילד עם בעיות קשב וריכוז אנחנו מוצאים את עצמנו מאותגרים מאד בכל הנוגע להתנהלות והתארגנות של היום יום עם הבן שלנו.
רק הבוקר מצאו את עצמנו בויכוח לגבי איחורים לבית הספר. ויכוח שגרם לכל בני הבית לצאת נסערים על סף בכי מדלת הבית ליום הלימודים והעבודה. מבאס!
התנהלות לא רציפה, אי סדר וחוסר בהירות, חוסר משמעת של הילדים, קושי בהצבת גבולות היא משהו שיכול לאפיין הורות מאתגרת.
גם הורים שילדיהם צעירים מתקשים, בעיקר ב"מעברים", הכוונה להתארגנות בבוקר לצאת מהבית ולשעות הערב בהם מתארגנים לשינה.
אתגרים שיכולים להיות מלווים באמירות והתנהגות שלא היינו רוצים למצוא את עצמנו בתוכם ובכל זאת גולשים למקום הרע הזה.
רע עד כדי כך שכשהילדים הולכים לישון אנחנו, המבוגרים האחראיים, מתיישבים על הספה ממורמרים וזועפים ובעיקר מתוסכלים כי איך אפשר להמשיך ולהתנהל ככה ואיך אפשר לשנות שיהיה יותר נעים וטוב לכולם.
אני רוצה להציע פיתרון – חשיבה הורית!
מה זה בכלל חשיבה הורית?
חשיבה הורית היא כלי שדרכו תוכלו לפתור בעיות!
סוג של סיעור מוחות שאני ובן הזוג שלי עושים כשאנחנו מרגישים במבוי סתום, כשאנחנו מרגישים שיש עניין שחוזר על עצמו מול הילד ואנחנו לא יודעים איך נכון להגיב לסיטואציה, כשהילד מרגיש שהוא פוגש הורים עצבניים וחסרי אונים.
חשיבה הורית שייכת לזוג הורים שמבינים שאין ברירה אלא לחבור ביחד לכדי מדיניות אחת לגבי התנהלות קלוקלת ביחסיהם עם הילד. על אחת כמה וכמה כשמדובר בהורים גרושים.
חשיבה הורית צריכה להתקיים בזמן רגוע, כשההורים פנויים, כשיש להם אפשרות לעבד, לנתח ולהסיק מסקנות מאירוע מסויים.
כדי לפתור בעיה צריך להבין שקודם כל לוקחים צעד אחד אחורה, מסתכלים על הבעיה, מבינים את כל הצדדים לבעיה וחושבים על פיתרון זמני או לטווח ארוך או גם וגם.
הבעיה של הורים רבים היא שהחשיבה ההורית שהם עושים קורת בזמן הסיטואציה עצמה, כמו מכבי אש שבאים לכבות את השריפה בזמן שהלהבות גבוהות.
חשיבה הורית מוצלחת תקרה כשההורים מתכננים מראש, עובדים על מניעת הסיטואציה החוזרת והנשנית ולא מתנהלים כמו כבאים אלא כשומרי היער.
5 עקרונות חשובים לחשיבה הורית
- התאפקו! אל תגיבו בסיטואציה עצמה. זה מאד קשה לא להגיב מיד להתחצפות או להתנהגות לא ממושמעת של הילד אבל דווקא באיפוק יש עוצמה.
כשאתם מתאפקים ולא מגיבים אתם עוצרים את הדרדרות היחסים שלכם, הילד לומד איפור ורסן גם כשקשה, לומד שתגובה מגיעה כשהיא שקולה ומחושבת ולא כלאחר יד.
יש באיפוק תגובה הרבה ערכים לחיים שאתם רוצים להקנות לילד שלכם. זה לא אומר שלא תגיבו כלל אלא שכשתגיבו התגובה תהיה ברורה, שקולה והחלטית ולא עוד איום או אמירה סתמית וכועסת.
אפשר לומר לילד: " אני כרגע לא עונה/מגיבה לסיטואציה שקרתה פה הרגע, אני צריכה לחשוב יחד עם אבא איך להתייחס לזה ואחרי זה אנחנו נדבר".
תגובה כזו יכולה להתאים כבר מהגיל הרך. זמני התגובה שלכם יתארכו ככל שמדובר בגיל גדול יותר, כלומר לפעוט התגובה צריכה להיעשות תוך כמה דקות ולמתבגר אפשר אפילו לחכות יום-יומיים עד להצגת התגובה שלכם.
- אל תכעסו! אני יודעת שזו בקשה גדולה לבקש! אין אדם שלא כועס אבל ילדים חווים את הכעס הזה כמאיים כל כך שהם מתנתקים מיד מהבעיה שקרתה שהביאה לכעס ועסוקים רק ברגש הקשה עצמו.
ככל שנצליח לעבוד על עצמנו יותר טוב ולא לכעוס כך המסר והתגובה כשתגיע יהיה עוצמתי יותר. הכעס רק מעיד על התסכול המטורף של הצד השני.
יש ילדים שמרוב שכועסים עליהם הם כבר לא דופקים חשבון! מה שעוד יותר מתסכל את ההורים האבודים. כעס הוא לא הדרך לחנך את הילד.
- תלמדו! אחד מתפקידי ההורות שלנו היא ללמוד את הילדים שלנו בסיטואציות השונות.
בבואכם לחשיבה הורית חשוב שתתבוננו ותלמדו את הגורמים שמובילים את הילד להתנהג בצורה כזו. אם הוא פעוט: האם הוא עייף? רעב? לא מרגיש טוב?
אם הוא מתבגר: האם הוא מרגיש שכופים עליו? האם הוא מרגיש מושפל? וכדומה.
- תחשבו ביחד כהורים! מצאו את הזמן המתאים לקיים שיחה משותפת ללא הפרעות.
חישבו מה לדעתכם יהיה נכון להגיב לכל סיטואציה וסיטואציה שקורת בבית וחוזרת על עצמה ומפריעה את ההתנהלות היום יומית שלכם. חישבו במונחי רוח והפסד, זוהי ברירת המחדל האנושית, מה הילד שלכם מרוויח כשהוא מגיב בצורה מסויימת ומה הוא מפסיד.
הגדילו את אפשרויות התגובה שלכם. למשל: אם הילד שלי בוחר לאחר בוקר בוקר לבית הספר מה יהיה ההפסד שלו בעקבות האיחורים האלו? אולי הורדה של שעת מסך, או תוספת של מטלה שצריך לעשות בבית. לא מדובר בעונש אלא כלמידה של תוצאה טיבעית להתנהגות.
- תאמו ציפיות! כאשר יש בידיכם את מצע המדיניות שלכם, מה ואיך להגיב לכל סיטואציה, כנסו את הילד לפגישה ותאמו איתו ציפיות. לדוגמה: "אם תבחר לאחר כל יום לבית הספר נצטרך לתת לך עוד מטלה בבית בכל יום כזה". המטרה היא שהילד יבין שיש מחיר לחוסר לקיחת האחריות שלו. גם בגיל הרך ניתן ללמד תוצאה טיבעית להתנהגות מפריעה.
חשיבה הורית זה בדיוק מה שעושים בהדרכת הורים פרטנית או קבוצתית. בהדרכת הורים פרטנית המיקוד יהיה יותר בנסיבות ואורח החיים הפרטי שלכם כמשפחה ובקבוצה הלמידה והחשיבה ההורית תהיה קבוצתית.
לדעתי יש פעמיים בחיי ההורות שלנו שאנו נדרשים לחשיבה הורית משמעותית ולמידה של כלים שיסייעו לנו בגידול הילדים.
פעם אחת כשהילדים שלנו סביב גיל שנתיים, אז מתחיל גיל ההתבגרות הראשון עם כל הטנטרומים והתקפי הזעם המאתגרים ובפעם השנייה בגיל ההתבגרות השני, כשהילדים בגיל ההתבגרות, בגיל העשרה, שהיום הוא מורכב יותר ומאתגר הרבה יותר בעקבות התקדמות הטכנולוגיה והשפעותיה.
אשמח לשמוע מכם מהי חשיבה הורית עבורכם. מוזמנים להתייעץ בכל שאלה בטלפון או במייל שמופיעים פה בעמוד.