פחדים של ילדים מתוך שינה בגילאי 2-4 – סיוט? ביעות? מה קורה פה???
חשוב מאוד לעשות אבחנה בין פחדים מודעים לבין ביעותים, שההתייחסות לכל אחד מהם היא שונה לחלוטין; ביעותי לילה מוגדרים כהתקפי אימה/פחד המבוטאים כצרחות/בכי חזק מתוך שינה, בחציו הראשון של הלילה בעיקר- בהם הילד אינו מגיב לסביבתו ולא לנסיונות ההרגעה מצד ההורים, נרגע בעצמו ונרדם "כאילו כלום."כמו כן הוא אינו זוכר את האירועים למחרת בבוקר.
תופעה זו אינה מתרחשת בעקבות חלום- אלא מתוך שינה עמוקה ולצערנו אין פתרון קליני לתופעה זו והיא חולפת לאחר מספר שבועות. ההמלצה במקרים אלו היא לא להעיר את הילד בשום אופן, אלא רק להשגיח עליו שלא ירד מהמיטה או יזיק לעצמו. אם מעירים ילד במצב של ביעות הדבר עלול להבהיל אותו עוד יותר ובטווח ארוך ליצור בעיית שינה משנית- התנהגותית (כגון ,ילד שלא מוכן לישון במיטתו ,נודד למיטת ההורים בלילה וכו').
סיוטי לילה, לעומת זאת ,מוגדרים כהתקפי פחד המבוטאים גם הם בבכי וכוללים הזעקת ההורים המלווה בביטוי מילולי או תיאור של מקור הפחד (למשל מפלצת בארון) הם מתרחשים בחציו השני של הלילה בעיקר ,מתוך שנת חלום, או בעת ההירדמות (למשל קשיי הרדמות בגלל פחד מהחושך) במקרים כאלה הילד קורא באופן מודע להורה על מנת שירגיעו או שהילד מחפש נחמה במיטת ההורים. תופעה זו מתרחשת הרבה פעמים כתגובה לחוויה מאיימת כגון סרט/ספר/הצגה שהילד נחשף אליהם במהלך היום, או שינויים דרמטיים יותר או פחות בחיי הילד.
תופעה זו מתרחשת בתדירות גבוהה, בכל לילה, למשך תקופה קצרה עד שהילד "מעבד "את המידע המאיים ולא חווה אותו בחלומותיו. על מנת להתמודד עם התופעה, כדאי ללמוד כיצד להגיב לכל ביטויי הפחד ואילו כלים ניתן לספק לילד על מנת להתמודד עם הפחדים המודעים.
ההמלצה החשובה ביותר היא שאין לבטל את הפחד באמצעות ההגיון הבוגר (כמו "אין כזה דבר מפלצות") אלא לסייע לו ע"י הקניית שליטה. ילדים זקוקים לא פעם לאמצעים קונקרטיים ומוחשיים על אפשר – מנת להתגבר על פחדיהם. למשל ,אם הילד מדמיין שיש במיטה משהו מפחיד "לצייד" אותו בחפץ בעל "תכונות קסם" כמו מדבקת פייה שכשנוגעים בה היא מגרשת מפלצות, לחש קסמים, או דברים אחרים כיד הדמיון.
בדרך זו מקנים לילד יכולת שליטה על הפחדים באמצעות האחזות בחפץ או מלל קונקרטי. אפשר גם להקריא סיפורים שעוסקים בנושא כמו "איתמר ציד החלומות" "פחדרון בארון" ועוד. בשעות היום ,אפשר ל"עבד "את מקור הפחד באמצעות ציור, המחשה, או דיבור על הפחד, וניתן אף לעודד את הילד לומר מנטרה בלב בכל פעם שהפחד מתעורר "(אני גיבור והפחד זה יעיל מאוד כי זה גם מסיח את הדעת, גם מרגיע וגם מרדים.
בכל הדרכים שצוינו לעיל יש להפגין נוכחות הורית המסייעת לילד להתגבר על הקשיים ומאפשרת לילד להפנים את הימצאותכם גם כשאתם בפועל לא נמצאים פיזית על יד הילד. יש להחזירו למיטתו ולהישאר עם הילד עד שנרגע. בהדרגה אפשר לקצר את השהות לצידו. ברגע שההורה מבוהל ומתוסכל עלול רק להגביר את הפחדים של ילדו באמצעות חששותיו שלו .על כן ,פעמים רבות (ובעיקר בתחום הפחדים) חשוב בראש ובראשונה להרגע ולפעול ממקום של שליטה בעניינים.