שלבי התפתחות הילד

התפתחות הילד מחולקת לפי גילאי הילד ומשתנה בהתאמה לגילו.
טבעה של ההתפתחות ומהלכה מתבטאים בהתפתחות הפיזיולוגית של הילד,
ההתפתחות הקוגניטיבית של הילד וכמובן, בהתפתחות הרגשית והחברתית שלו.

המטרה הכי ברורה להורה, עוד לפני שנהיה הורה, היא הדאגה להתפתחות התקינה של העובר, לאחר מכן של התינוק, הפעוט, הילד והבוגר עד ליציאה מהקן.

התפתחות הילד הנורמטיבי מתקיימת באופן טיבעי: תחילה הילד מתהפך, זוחל, הולך, ואז מתחיל לדבר, ליצור קשרים חברתיים עם קבוצת השווים שלו.
לנו, ההורים, יש תפקיד מכריע ביצירת סביבה תומכת להתפתחות חיונית.

פרויד, אריקסון, פיאז'ה, מלאני קליין ועוד רבים וטובים ניתחו ואיפיינו את שלבי התפתחות הילד.
כולם דיברו על שלבים בהתפתחות אישיותו של האדם המאופיינים בקונפליקטים פנימיים ובכוחות מנוגדים של התינוק, הילד והבוגר.

כולם הדגישו את החשיבות של הנוכחות ההורית בגיל הרך ואת המשמעות העמוקה שיש להתפתחות הקשר בין ההורה לילד.
מענה לצרכים הפיסיולוגיים והפסיכולוגיים בכל שלב יקדמו את התפתחות הילד. אין זה אומר שאנו, ההורים,
לא נטעה אם נבין ונדע את כל שלבי ההתפתחות על בוריים. אין דבר כזה הורה מושלם, יש 'אמא טובה דייה'
כפי שויניקוט תיאר את ההורה שמשתדל להענות לצרכי הילד שלו באהבה גדולה.

שלבי ההתפתחות הבסיסיים

• גיל הינקות 
  ההתפתחות מורכבת מהסתגלויות ראשונות, התפתחות קוגניטיבית והתפתחות ריגישית וחברתית.
• גיל הרך 
  הדגש הוא יותר על התפתחות השפה והחשיבה, ההתפתחות החברתית והריגשית של הפעוט.
• גיל הגן ובית הספר היסודי
  הדגש הוא על ההתפתחות הקוגניטיבית, ההתפתחות החברתית והריגישית של הילד.
• גיל ההתבגרות 
  הדגש הוא על ההתפתחות הגופנית והקוגניטיבית, ההתפתחות החברתית והריגשית של המתבגר.
• פסיכופתולוגיה התפתחותית 
  פתולוגיות שקשורות להתפתחות הילד בגיל הילדות קרי אוטיזם, הפרעות התנהגות, הפרעות קשב וריכוז,
  הפרעות חרדה ואנורקסיה הן השכיחות ביותר בגיל הילדות.
  לרוב ההפרעות של גיל הילדות נובעות מסיבות גנטיות וסביבתיות גם יחד. 

דוגמאות להתפתחות הילד וצרכיו בכל שלב:

• בשנה הראשונה התינוק זקוק בעיקר למגע והיענות לצרכיו הבסיסיים.
• מגיל שנה וחצי ואילך מצוי הילד בשלב הספרציה – אינדבידואציה (מרגארט מאהלר),
  בשלב זה התינוק הולך כבר ומגלה את העולם. שלב זה מאופיין בגילוי הסביבה, סקרנות,
  חקירה על ההורה לאפשר לו את התרחקות זו. יש אמהות רבות שמתקשות 'לשחרר',
  לא רוצות או מפחדות לתת לילד להתרחק מהן, מצב כזה עלול לעכב את התתפתחות ואף לקבעה.
  ככל שהילד גדל הוא מאותת לנו כי הוא עובר לשלב הבא ועל ההורה להיות גמיש ולהתאים את עצמו לשלב החדש.
• בגיל החביון (גיל 5-12),קבוצת השווים (ילדים בני גילו) הופכת להיות משמעותית, דרכה הילד בונה את הזהות שלו ועל כן, הצורך החברתי מתחזק ועל הורה לאפשר זאת.
• בגיל ההתבגרות, המתבגר יוצר חיץ בינו ובין ההורה. כך למשל נוכל לצפות להרבה מצבים של סגירת דלת החדר והסתגרות.
  בכך מעביר המתבגר  מסר להוריו כי עתה יש לו מרחב אישי משלו שלהוריו אין מקום בו, על ההורה לכבד זאת.

בכל אחד משלבי ההתפתחות, מתעוררים צרכים אחרים, ודרוש טיפול שונה וממוקד. מומלץ מאד לפנות לייעוץ אם לא מרגישים שאנו סגורים על אופן ההתמודדות עם השלב בו התינוק או הילד נמצא.

לייעוץ בטיפול בתינוק.ת או בילד.ה בכל אחד מהשלבים – צרו עמי קשר ואשמח לעזור.

מומלץ מאד לקרוא קצת על תיאוריית השלבים של אריקסון, תיאוריה סופר מעניינת על השלבים.
המודל הפיסכוסקסואלי של פרויד – זוהי התיאוריה אולי הנפוצה ביותר בעולם לגבי שלבי התפתחות התינוק.
וכמובן תיאוריית ההתפתחות הקוגניטיבית של פיאז'ה שמסבירה את ההתפחות הקוגניטיבית בצורה מאד מעניינת.

סיכום

להורים יש השפעה משמעותית בהתפתחות ילדיהם, אך יש לזכור כי ישנם גורמים סביבתיים משמעותיים ונוספים המשפיעים על עיצוב אישיותו של ילדנו ושלא הכל תלוי רק בהורים.
כולנו טועים, אין בן אדם מושלם כך שאין הורה מושלם. אם הורה טועה, זה טבעי ושום אסון לא התרחש.

אני מאמינה שכל הורה רוצה להיות הורה טוב לילדיו ולשם כך יעשה הרבה, ישקיע משאבים, ייקח אחריות וייתן דוגמה אישית לילדיו.
קשה לחיות בתחושת רגשות אשם וחוסר סיפוק בהורות לאורך זמן ולכן מומלץ לפנות לייעוץ והדרכה במקרה הצורך.