חרדת נטישה – מצב פסיכולוגי בו התינוק חש חרדה מפני היעלמות של ההורה ונטישתו.
מושג זה קשור לתפיסת קביעות האובייקט (פיאז'ה) או ההבנה שאובייקטים מוסיפים להתקיים גם כאשר הם נעלמים מין העין.
תינוק עד גיל 7 חודשים לערך גדל ללא תפיסה עצמית וסביבתו לא מוגדרת שלא נאמר מעורפלת. בתנאים נורמליים ובתהליך מורכב, התינוק לומד להכיר את עצמו ולא לאט לומד להבדיל את עצמו מדמויות אחרות בסביבתו.
בשלב הבא, התינוק מזהה ומכיר את הדמויות המשמעותיות לו – אימו ואביו או דמות משמעותית אחרת. מדובר בתהליך הדרגתי, כאשר בשלב מסוים ברור לאם שהתינוק מכיר אותה. הוא לא רק מכיר אותה, אלא גם מבדיל בינה לשאר העולם.
הדמויות המשמעותיות נתפסות בעיניו כמקור של חום וביטחון ולכן בכל פעם שהאמא או האבא נעלמים לו הוא מרגיש שהוא מאבד את החום והביטחון ומגיב בקיטורים ובבכי. הוא לא מאמין שאמא או אבא ממשיכים להתקיים כשהם נעלמים מעיניו.
ניצני התופעה מופיעים כבר בגיל 7 חודשים לערך, בתדירות ובעוצמות משתנות מילד לילד, וייתכן אף שלא תופיע כלל אצל חלק מהילדים. כל המצבים לגיטימיים. בסביבות גיל שנה וחודשיים עשוייה להתעצם החרדה אצל חלק מהילדים הסובלים מחרדת נטישה. מצב כזה יכול להתקיים עד גיל 3 שנים.
חרדת שינה אצל פעוטות
הכניסה לשינה היא למעשה פרידה, עבור תינוקות ופעוטות, ומי רוצה להיפרד ממקור החום והביטחון?!
רוב בעיות השינה מתפתחות סביב הגיל הזה והבשורה הטובה היא שיש מה לעשות בנידון. הכניסה לשינה עשויה להיות מאופיינת בבכי רם ואם ההורה חסר אונים ואין לו את הידע כיצד להגיב לסיטואציה עשוי לעשות טעויות נפוצות בהקשר זה ולקלקל את הרגלי השינה של הילד. גם התעוררויות מרובות במהלך הלילה עשויות להיות קשורות לחרדת נטישה, התינוק מתעורר ונבהל כי לא רואה את אמא ואבא.
לכל ילד טמפרמנט אחר ומבנה אישיותי אחר, הורים אחרים וצרכים אחרים לכל משפחה ולכן רצוי להתייעץ באופן פרטני בנוגע להתמודדות עם מצבים מורכבים בהם ההורים נתקלים בקושי בכניסה לשינה או במהלך הלילה בתקופה זו.
הקשר בין חרדת נטישה לבעיות התנהגות
בעיות התנהגות של ילדים עלולות להתפתח כאשר אין מענה או תגובה לא נכונה מצד ההורים כלפי החרדה שהילד מביע:
- ההורה מתקשה להכיל את ההצמדות הגדולה של ילדו.
- ציפיות גבוהות של ההורים לריסון עצמי של הילד.
- דחייה ואף כעס שהורה עשוי לגלות כלפי הילד במצבים אלו עשויים להעמיק אצל הילד את החרדה והפחד להיפרד ולהביא את רגשותיו הלא מווסתים בדמות התנהגות מפריעה ולא ראויה בבית או בגן, רגרסיה ועוד.
כל אלו מעידים על המצוקה של הילד ועל כן, חשוב מאד להורים ללמוד כיצד להכיל ולקבל את המצב העדין, מה לעשות ובעיקר מה לא לעשות.